אחרי – 3 – 4 חודשי אימון – המתאמנים חווים שינה טובה ורגועה יותר
אחרי – 5 – 6 חודשי אימון – ירידה תלולה בתופעת הנחירה
אחרי – 9 – 10 חודשי אימון – מתחילה ירידה במשקל, שתמשך, ככל שהאימון ימשך.

השיטה מבוססת על תרגילי נשימה בלבד, ללא ציוד, וללא תרופות, אין כל חשש לנזק כלשהו.

אצל חלק מהמתאמנים, היו תופעות לוואי של צרבות וכאבי ראש, בעיקר עקב אימון לא מדויק, התופעות עוברות אחרי יומיים עד שלושה.
ניתן להימנע מתופעות הלוואי, באמצעות ליווי של מטפלת.

סיבה ראשונה היא הנוהג ללבישת מחוך.
במחצית השנייה של המאה ה-15, אומצה באירופה, לבישת מחוך, המחוך חיטב את גוף הלובש/ת אותו, ופגע בהרגלי הנשימה הטבעית והבריאה.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%9A

הסיבה השנייה היא ישיבה ממושכת
תנוחת הגוף בישיבה, משבשת את היכולת של הגוף, לנשום נכון.
תנוחת הישיבה התפתחה במאה ה-19, במהפכה התעשייתית, והתגברה עם השנים.

הסיבה השלישית היא השינוי בהרגלי התזונה
המין האנושי, עבר לתזונה רכה, שאינה דורשת את הפעלת הלסתות. השינוי הזה, שינה את מבנה הלסתות, דבר ששינה את הרגלי הנשימה של אנשי העולם המערבי.
בספרו של נח הררי "קיצור תולדות האנושות", מודגש, כי מבנה הגולגולת השתנה, בעקבות השינוי בהרגלי התזונה, של האנשים בעולם המערבי.

הקורונה היא מחלה נשימתית. תאי וירוס הקורונה נכנסים לאברי הנשימה, ופוגעים בהם.
נשימה דרך האף, עשויה להשמיד את תאי הוירוס, ולא מאפשרת להם לחדור אל הריאות ולפגוע בהם.

ניתן לצפות להפחתה של 90% בשימוש בתרופות מרחיבות סמפונות, בתקופה שבין 6-12 שבועות מתחילת התרגול. שיפור משמעותי בתחום זה צפוי כבר בשבוע הראשון.
תדירות ההתקפים יורדת ועוצמתם נחלשת.

בהחלט, אימונים נוספים עשויים לזרז את השפעת האימון, יש לתזמן אותם, במרווחי זמן של מספר שעות, בין האימונים הרשמיים.
מומלץ לבצע אימונים נוספים, ביקיצות ליליות מציקות, והאימונים יסייעו לרגיעה ולהחזרת השינה.

באתר קופת חולים מכבי, מפורט הקשר.
חוקרים אחדים סבורים שהפרעת חרדה חמורה קשורה לרגישות יתר לפחמן דו חמצני. שאיפת אוויר המכיל כמויות גדולות יחסית של פחמן דו חמצני עלולה להביא להתקף אצל אנשים הרגישים לגז זה. לפיכך, הקניית מיומנויות נשימה עשויה לסייע ללוקים להקל על התקף או אף לעצרו.

https://www.maccabi4u.co.il/19840-he/Maccabi.aspx?TabId=19842_19843_19846

נעשו מחקרים, לגבי חיילים מארה"ב, שהשתתפו בלחימה בעירק.
בעולם המערבי, יש עליה רצופה וקבועה, של רגישות לעודף 2CO.
עודף זה, משפיע ישירות, על שכיחות תופעות ההלם קרב, אצל לוחמים שהשתתפו בקרבות.
גם בצה"ל, יש יותר נפגעי הלם קרב, במלחמות מאוחרות, יותר מאשר במלחמות עבר.